מאמרים ופוסטים

למה שני צדדים שקראו בדיוק את אותו תיק בטוחים ששניהם ינצחו?

שלוש תשובות מהמחקרים

רוב האנשים חושבים שסכסוך לא נסגר בפשרה כי מישהו מסתיר מידע, או כי הצד השני פשוט חמדן.
המחקרים מראים משהו מטריד יותר:
גם כששני הצדדים יודעים בדיוק את אותו הדבר, כל אחד רואה בפניו תיק אחר.

1. מה קורה כשנותנים לשני אנשים לקרוא את אותם 27 עמודים?

ב-1993 חילקו ארבעה חוקרים (לוונשטיין, איסכרוף, קמרר ובבקוק) 160 סטודנטים לזוגות: אחד "תובע", אחד "נתבע".
התיק: תאונה אמיתית מטקסס, רוכב אופנוע שתבע נהג על 100,000 דולר.
שניהם קיבלו את אותם 27 עמודים: עדויות, דוח משטרה, מפות.
כל אחד ניחש בסתר כמה פסק השופט האמיתי, עם פרס למי שקולע.
ה"תובעים" ניחשו בממוצע 14,527 דולר יותר מה"נתבעים".
למה?
אף אחד לא שיקר. הניחוש היה סודי, והיה פרס על דיוק.
פשוט כל אחד קרא את אותם עמודים מ"הכיסא" שלו.
ובזוגות שלא הצליחו להתפשר, הפער היה גדול פי שלושה.

2. מתי בדיוק המוח מתחיל להטות?

ב-1995 החוקרים שינו פרט אחד: את סדר הדברים.
חלק מהמשתתפים ידעו מה התפקיד שלהם לפני שקראו את התיק. אצלם, 28% מהזוגות לא הגיעו להסכמה והשאירו את ההכרעה לשופט.
אחרים גילו את התפקיד רק אחרי שקראו והעריכו. אצלם, רק 6% לא הגיעו להסדר.
מה זה אומר לנו?
ההטיה לא נוצרת בזמן הוויכוח, אלא היא נוצרת כבר בזמן הקריאה.
והחלק הכי משעשע: כשהסבירו למשתתפים על ההטיה הזו, הם הסיקו שהצד השני כנראה מוטה. את ההערכה של עצמם הם לא שינו.

3. כמה זה עולה בעולם האמיתי?

ב-2008 בדקו קייזר, אשר ומקשיין 2,054 תיקים אזרחיים בקליפורניה, שבהם הצדדים דחו הצעת פשרה והלכו עד הסוף.
ב-61% מהמקרים התובעים קיבלו בסוף ההליך סכום שלא עלה על ההצעה שדחו.
הנתבעים טעו פחות, ב-24% מהמקרים, אבל הטעות שלהם עלתה בממוצע 1.14 מיליון דולר.
וזה לא רק הלקוחות: במחקר מ-2010, 481 עורכי דין אמריקאים העריכו מראש את הסיכוי להשיג יעד שקבעו בתיק. בממוצע הם היו בטוחים מדי, ושנות הניסיון לא שיפרו את הדיוק.

4. בונוס

יש תרגיל אחד שעבד במעבדה.
בבקוק ועמיתיה ביקשו מהמשתתפים, לפני המשא ומתן, לכתוב רשימה של החולשות בתיק שלהם.
הפער בין הצדדים ירד מ-21,783 דולר ל-4,674, ושיעור הזוגות שלא הגיעו להסכמה צנח מ-35% ל-4%.
אז בפעם הבאה שאתם בטוחים ב-100% שהצדק איתכם, מול שותף, ספק או שוכר, קחו דף ותכתבו שלוש סיבות שבגללן אולי לא תנצחו.
(ולא, "הצד השני פשוט לא מבין" לא נחשב.)

מסקנה: שני הצדדים קוראים את אותו תיק.
אבל כנראה שרק אחד מהם יאהב את פסק הדין.

בינתיים אני הולך לנסות לשכנע מנכ"ל חברה, שהיא הלקוחה שלי, שעצם הדיבור על פשרה או גישור עם הצד השני לא מראה מיידית על חולשה. שבוע טוב!

לכל המאמרים והפוסטים