מתי דירקטור או נושא משרה עלול לשאת באחריות אישית בחדלות פירעון?

העובדה שהחברה היא אישיות משפטית נפרדת לא תמיד מגינה על מי שמנהל אותה. לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, אם דירקטור או מנהל כללי ידע, או היה עליו לדעת, שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, בית המשפט רשאי, לאחר מתן צו לפתיחת הליכים ולבקשת הנאמן או הממונה, להורות שהוא יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושים בשל המחדל. לצד המסלול הזה, אחריות אישית יכולה לנבוע גם מערבות אישית שניתנה לנושה, מהפרת חובה כלפי החברה, או מניהול התאגיד במרמה.

אני מתמחה בחדלות פירעון ובהסדרי חוב, ומתמנה דרך קבע על ידי בתי המשפט כנאמן. אני גם מלווה דירקטורים ונושאי משרה כשהחברה נכנסת לקושי. הדברים שלהלן הם מידע כללי בלבד, ואינם ייעוץ משפטי למקרה מסוים.

מתי יכולה לקום אחריות לפי סעיף 288

סעיף 288 לחוק עוסק באחריות של דירקטור או מנהל כללי שלא פעל לצמצום היקף חדלות הפירעון. הוא אינו מטיל אוטומטית על הדירקטור את כל חובות החברה. הוא מאפשר לבית המשפט, בתנאים הקבועים בו, להטיל על הדירקטור או על המנהל הכללי אחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל המחדל.

התנאים המרכזיים שעולים מהסעיף הם אלה:

  1. המדובר בדירקטור או במנהל כללי. זו אינה הוראה שחלה, בנוסחה, על כל נושא משרה.
  2. הוא ידע, או היה עליו לדעת, שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון. לפי סעיף 2 לחוק, חדלות פירעון היא מצב שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויותיו, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו.
  3. הוא לא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון.
  4. ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, והבקשה מוגשת בידי הנאמן או הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לפי סעיף 288(ד), לא תקום חבות לפי הסעיף אם הדירקטור או המנהל הכללי הוכיח שהסתמך בתום לב, הסתמכות סבירה, על מידע שלפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון. לפי סעיף 288(ג), על אף האמור בסעיפים 259 ו-260 לחוק החברות, החברה אינה רשאית לפטור דירקטור או מנהל כללי מאחריות לפי סעיף 288, ואינה רשאית לקבוע בתקנונה הוראה שמאפשרת לשפות אותו בשל הפרת החובה הזו.

מה נחשב לאמצעים סבירים לפי החוק

סעיף 288(ב) קובע חזקה: דירקטור או מנהל כללי נחשב כמי שנקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון, אם נקט אמצעים להערכת מצבו הכלכלי של התאגיד, ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחד מאלה:

  1. קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים.
  2. ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב.
  3. פתיחה בהליכי חדלות פירעון.

זו חזקה, ולא פטור אוטומטי. עצם זה שננקט אחד הצעדים האלה אינו מבטיח שלא תוטל אחריות, וגם הימנעות מאחד מהם אינה מכריעה לבדה. בפועל, חשוב שהדירקטוריון יבחן את המצב הכלכלי של החברה בזמן אמת, יתעד את המידע שעליו הסתמך, וישקול בזמן מהלך של שיקום, הסדר או פתיחת הליך, במקום להמשיך כרגיל כשהגירעון הולך וגדל.

ערבויות אישיות, העדפת נושים ומסלולים נוספים

סעיף 288 אינו הסיפור היחיד. דירקטור שחתם על ערבות אישית לחוב של החברה, למשל לטובת בנק או ספק, עלול להיתבע על פי כתב הערבות גם אם נפתחו לחברה הליכי חדלות פירעון. זה מסלול חוזי נפרד, והוא אינו תלוי בהטלת אחריות לפי סעיף 288.

החוק גם מאפשר לבית המשפט לבטל פעולות מסוימות שנעשו לפני צו לפתיחת הליכים. סעיף 219 עוסק בביטול פעולה שהקנתה עדיפות לנושה, כלומר פעולה שהביאה לפירעון חוב לנושה או לקידומו בסדר הפירעון, אם היא נעשתה בתקופה הקבועה בחוק, בזמן שהחייב היה בחדלות פירעון, ובשלה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו בהליך. התקופה הקבועה בסעיף היא שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ושנה אם הנושה הוא קרוב של החייב. לסעיף יש סייגים, בין השאר אם ניתנה תמורה הולמת, או אם הפעולה והחוב שנפרע היו במהלך העסקים הרגיל. ביטול כזה מכוון בראש ובראשונה לפעולה ולמי שקיבל את העדיפות. הוא אינו מטיל, כשלעצמו, את חוב החברה על הדירקטור. עם זאת, החלטה לתת עדיפות לנושה אחד על פני אחרים, בזמן שהחברה כבר בחדלות פירעון, עלולה להיבחן גם בהקשרים אחרים.

סעיף 220 עוסק בביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה. גם כאן, הבקשה והתנאים הם עניין לבחינה לפי נסיבות המקרה.

ישנם שני מסלולים נוספים בחלק ח' לחוק, שחשוב להפריד אותם מסעיף 288. סעיף 289 מאפשר לבית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה ולאחר צו לפתיחת הליכים, להורות לבעל תפקיד בתאגיד, או למי שהיה בעל תפקיד, לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד, אם הופרה חובה כלפי התאגיד שמקימה עילה כזו. "בעל תפקיד" לעניין הסעיף כולל, בין השאר, נושא משרה בתאגיד, ולא רק דירקטור או מנהל כללי. סעיף 290 עוסק בניהול במרמה: אם בית המשפט מצא שמי שהיה נושא משרה היה שותף ביודעין לניהול התאגיד במרמה בתקופה שקדמה לצו לפתיחת הליכים, הוא רשאי, לבקשת הנאמן או הממונה, להטיל עליו אחריות לנזקים שנגרמו לתאגיד כתוצאה מכך, ולפסול אותו מלשמש נושא משרה בכל תאגיד לתקופה שלא תעלה על חמש שנים.

מה כדאי לעשות כשהחברה מתקרבת לחדלות פירעון

כשמופיעים סימנים שהחברה מתקשה לפרוע את חובותיה במועדם, או שהתחייבויותיה עלולות לעלות על שווי נכסיה, הדירקטוריון לא יכול להמתין שהתמונה תתבהר מאליה. בלי להעמיד זאת כרשימת פעולות שמבטיחה תוצאה משפטית, אלה כיוונים שעולים מהחוק ומהפרקטיקה:

  1. להעריך בזמן את המצב הכלכלי של החברה, על יסוד מידע עדכני, ולא על סמך תחושת בטן או דוחות ישנים.
  2. לתעד את הדיונים, את המידע שהוצג ואת ההחלטות שהתקבלו.
  3. לשקול פנייה לגורמים שמתמחים בשיקום תאגידים, ולבחון אם יש מקום למשא ומתן עם נושים על הסדר חוב, או לפתיחה בהליכי חדלות פירעון.
  4. להיזהר מפירעון בררני או ממתן בטוחה לנושה אחד, באופן שעלול להקנות לו עדיפות על פני נושים אחרים.
  5. להיזהר מהעברת נכסים מחוץ לחברה, מקבלת אשראי חדש בלי תמונה ברורה, ומחתימה על ערבויות אישיות בלי להבין את המשמעות שלהן.
  6. לזכור שגם אם ממשיכים להפעיל את העסק, המטרה בנקודה הזו אינה רק "לקנות זמן", אלא לבחון איך מצמצמים את היקף חדלות הפירעון ושומרים על קופת הנושים.

תפקיד הנאמן

כשבית המשפט נותן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד, הוא ממנה נאמן ליישום ההליכים, לפי סעיף 33 לחוק. לפי סעיף 42, תפקיד הנאמן הוא לפעול לפירוק התאגיד, או להפעיל את התאגיד ולפעול לשיקומו הכלכלי, והכול בהתאם לצו. במסגרת התפקיד הוא מכריע בתביעות חוב, פועל לכינוס נכסי קופת הנשייה ולניהולם, ואם הוחלט על פירוק, גם למימוש הנכסים ולחלוקתם בין הנושים. לפי סעיף 43, עם המינוי עוברות לידי הנאמן הסמכויות הנתונות לאורגנים של התאגיד ולנושאי המשרה בו, והוא משתמש בהן במידה הדרושה למילוי תפקידו. הנאמן פועל מטעם בית המשפט וכפוף להוראותיו.

בהקשר לאחריות דירקטורים, לנאמן (ולממונה) יש תפקיד נוסף: הם הגורמים שרשאים לבקש מבית המשפט סעדים לפי סעיפים 288, 289 ו-290, וכן לבקש ביטול פעולות לפי ההוראות על קופת הנשייה, ובהן סעיף 219. במילים פשוטות, אחרי שניתן צו לפתיחת הליכים, מי שניהל את החברה כבר אינו בהכרח מי שמנהל את ההליך, וההחלטות שקיבל לפני הצו יכולות להיבחן מחדש.

שאלות נפוצות

האם אחריות מוגבלת של החברה מגינה תמיד על הדירקטורים?

לא. החברה היא אישיות משפטית נפרדת, אבל יש מסלולים שבהם דירקטור או נושא משרה עלול לשאת באחריות אישית. אחד מהם הוא סעיף 288, שחל על דירקטור או מנהל כללי שלא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון. מסלולים אחרים כוללים ערבות אישית, הפרת חובה כלפי התאגיד לפי סעיף 289, וניהול במרמה לפי סעיף 290.

על מי חל סעיף 288?

הסעיף חל על דירקטור או מנהל כללי. הוא אינו מנוסח כהוראה כללית על כל נושא משרה. נושאי משרה אחרים יכולים עדיין להיחשף במסלולים אחרים, ובהם סעיפים 289 ו-290, וכן לפי דיני החברות.

אם נקטתי אחד הצעדים שבסעיף 288(ב), האם אני מוגן?

החוק קובע חזקה שאלה אמצעים סבירים, אם קדמה להם הערכת המצב הכלכלי של התאגיד. זו אינה חסינות מוחלטת. בנוסף, לפי סעיף 288(ד), לא תקום חבות לפי הסעיף אם הוכחה הסתמכות בתום לב, הסתמכות סבירה, על מידע שלפיו התאגיד אינו בחדלות פירעון.

האם ערבות אישית מתבטלת כשנפתחים לחברה הליכי חדלות פירעון?

לא בהכרח. ערבות אישית היא התחייבות נפרדת של הערב. פתיחת הליך לחברה אינה מבטלת, כשלעצמה, את הערבות. השאלה מה ניתן לגבות מכוח הערבות תלויה בנוסח הכתב ובנסיבות.

מה הקשר בין העדפת נושה לבין אחריות אישית של דירקטור?

סעיף 219 מאפשר לבית המשפט לבטל פעולה שהקנתה עדיפות לנושה, אם מתקיימים התנאים שבסעיף. הביטול מכוון לפעולה ולעדיפות שניתנה. הוא אינו מטיל אוטומטית את החוב על הדירקטור. עם זאת, החלטה לתעדף נושה אחד בזמן חדלות פירעון עלולה להיות רלוונטית גם לבחינת חובות הדירקטור במסלולים אחרים.

מה תפקיד הנאמן כלפי דירקטורים ונושאי משרה?

הנאמן ממונה עם צו לפתיחת ההליכים, מנהל את ההליך בהתאם לצו, ומחזיק בסמכויות האורגנים ונושאי המשרה במידה הדרושה לתפקידו. הוא גם רשאי, יחד עם הממונה, לבקש מבית המשפט להטיל אחריות לפי סעיפים 288, 289 ו-290, ולבקש ביטול פעולות שפגעו בקופת הנשייה.

המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. אין לפעול על סמך המידע הזה בלי לקבל ייעוץ משפטי המותאם לנסיבות הספציפיות.